בנם של הדס וגיל שלמה. נולד ביום ט"ו בניסן תש"ס (20.4.2000) בפרדס חנה כרכור. אח לעדי, טל, רותם ושירה.

אריאל גדל והתחנך בפרדס חנה כרכור. למד בבית ספר יסודי באזור מגוריו והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב"אורט חקלאי" ביישוב.

נער חכם וחייכן, בעל קסם רב וחוש הומור ייחודי. אוהביו תיארו אותו כ"שמש של כולנו". בלט באנושיותו וברגישותו לזולת. האיר פנים לכל אדם, יחסו נטול שיפוטיות וביקורת, תמיד אכפתי ועם רצון להיטיב. נכון היה לסייע לסובביו בכל עת, רואה את הצרכים של האחר קודם לצרכיו שלו.

חלק קשר קרוב ואוהב עם בני משפחתו. נהנה עד מאוד מזמן איכות משפחתי של יחד.

ביום 26.11.2018 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחיל שריון. עבר הכשרות שונות והיה חייל מקצועי ומסור. בהמשך יצא לקורס מפקדים ושימש כמפקד צוות.

לאחר מכן, יצא לקורס קצינים וביצע השלמת קציני מודיעין גדודיים. בתום הקורס שובץ לתפקיד קצין מודיעין ביחס"ר (יחידת הסיור המדברי) הבדואי ובהמשך ביצע תפקיד בענף הדיגיטל של מודיעין פיקוד צפון. בספטמבר 2023, החל את תפקידו כקצין פרויקט בחטיבת המחקר.

מפקדיו תיארו אותו כקצין ערכי ומקצועי ששאף למצוינות, הפגין חוסן והתמדה, לא נרתע מאתגרים, הציב לעצמו יעדים והשיג אותם. דמות אהובה ומשמעותית בקרב חבריו ליחידה, סייע, תמך והיווה עבורם אוזן קשבת.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה נרתמו אריאל והיחידה כולה לסייע ללוחמים ופעלו לילות כימים להביא מודיעין איכותי מהשטח.

ב-14 ביולי 2024 עת המתין אריאל בתחנת אוטובוס בצומת ניר צבי, בסמוך לבסיס צריפין שבמרכז הארץ, הוא נפצע באורח קשה בפיגוע דריסה. פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ונלחם על חייו במשך עשרה ימים, אך מת מפצעיו.

סגן אריאל טופז נפל בפיגוע חבלני בצומת ניר צבי ביום י"ח בתמוז תשפ"ד (24.7.2024). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

אוהביו סיפרו שדקות ספורות לפני הפיגוע פינה אריאל את מקומו לאישה הרה. מעשה אצילי זה הציל את חייה ואת חיי עוברה.

הדס אימו ספדה לו: "אהוב שלי, יפה שלי, מי שמכיר אותך ואותי יודעים איזה קשר עמוק היה לנו. הקשר המיוחד שלנו. אתה בדרכך למקום טוב, מקום אחר. במותך כמו בחייך היית נסיך. הצלת שתי נפשות בישראל, אישה והעובר שלה. תמיד עשית את הדבר הנכון. נתת וקיבלת בעשרים וארבע שנות חייך אהבה ללא תנאי. זכינו בך ועכשיו תלך בדרכך החדשה. ילד שלי, עוף גוזל שלי, חתוך את השמיים וצא לדרכך החדשה. אני פה תמיד בשבילך".

גיל אביו ספד לו: "אריאל היה ילד מאוד מיוחד. חגיגה. ולפעמים החגיגה נגמרת. אשמורת תיכונה נושקת לשלישית. לקום מחר בבוקר ולקום מבראשית. אריאל צא למסע שלך וניפגש".

אריאל מונצח באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין בבסיס גלילות.